תשמעו, כשהיינו ילדים קיבוצניקים באייטיז וחיינו באמצע שטח אש היינו מטומטמים ועשינו דברים דפוקים לגמרי, אבל אפילו אנחנו לא היינו מטומטמים *עד כדי כך*
(טוב, נו, היו את השניים שניסו להוציא את המצנח מפצצת תאורה. עם פטיש. אבל חוץ מהם)
Oct 13, 2026, 4:37 AM@NadavPV
אנחנו לא חיינו בשטח אש, ועדיין פיצוץ כדורי רובה היה עיסוק ימי שישי בערב נפוץ ואני לא זוכר שום השתמעות חינוכית לאירועים האלה. לא זוכר שאי פעם מבוגר אפילו התייחס לזה (בהחלט ייתכן שזה בגלל שמעולם לא הייתי בקרימינלים המרכזיים).
Oct 13, 2026, 4:50 AM@NadavPV אנחנו מצאנו במקלט ליד הכיתה ארגז גדול של כדורים. חבורת החנונים הקטנה שלנו החליטה שהמשימה היא להשתמש באבקת השריפה כדי ליצור זיקוקים, כאלה ששמים על עוגה. חיפשנו דבקים ואבקות מתכת ועשינו ניסויים. היה כיף. כמובן שכולנו ידענו שחייבים לפרק את הכדורים כי כדורים מתפוצצים. יום אחד איזה מבוגר הריח מרחוק ריח של אבק שריפה והחגיגה הסתיימה.
@hananc
ואו, המבוגרים אצלכם היו אחראיים. אצלנו מצתים מאבק שריפה היו חלק מובנה מכל מפקד אש
Oct 13, 2026, 4:55 AM@NadavPV אבא שלי היה אומר שהקיבוץ שלנו נמצא ב"מקום טוב באמצע". אני הייתי עונה לו שהקיבוץ פשוט בינוני כמעט בכל המובנים המשמעותיים.
Oct 13, 2026, 5:20 AM@NadavPV באחד מטיולי חנוכה של תנועת הנוער, במדורה של הקן שלידנו, המלווה החליט לשעשע את החניכים ולזרוק נפל שהוא מצא לאש, כדי קצת להפחיד אותם.
זה נגמר בפינוי לבית חולים של כמה חניכים, לא משהו קשה ככל שאני זוכר